<h1>כפתור ופרח לרבינו אשתורי הפרחי פ"ח</h1>
<h2>דף יז:</h2>
על ירושת הארץ שהיא ראויה ליצחק ולזרעו ולא לאחיו, ואף על פי שהיה בכור לאברהם ע"ה, ואמרינן פרק יש נוחלין (ב"ב קל"ג ב'), אמר ליה שמואל לרב יהודה שיננא לא תהוי באעבורי אחסנתא ואפילו מבישא לטבא. אפילו הכי הדין עם יצחק, דהא אברהם גר הוה וכן נמי ישמעאל שהרי לא נימולו אלא גדולים, וגר את הגר אינה לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים, וכדאיתא מסכת קידושין פ"ק (י"ז ב'). אבל ישראל את הגר כיצחק לאברהם פשיטא דירית, וכדאמרינן פרק מי שמת (ב"ב קמ"ט א') גבי זוזי דאיסור גיורא בי רבא דמשום דלא הוה רב מרי הורתו בקדושה דאי לאו משום אודיתא לא זכו בהנהו זוזי, ואלו היה הורתו גם כן בקדושה כיצחק פשיטא דהוה זכי בלא משיכה בלא ארעא בלא חליפין בלא מעמד שלשתן בלא אודיתא אלא דרך ירושה. אם כן אנחנו באמת יורשים נורשים עד ישקיף וירא ה' משמים. במגילת תענית (פרק ג') הוזכר שנתרעמו וקבלו עלינו על זה הישמעאלים לפני אלכסנדר מוקדון ולא זכו בדין. וגם אדום אין לו לעורר עליה, וכמו שכתב רש"י פרשת זאת חקת (במדבר כ' י"ז), וכמו שהתבאר פרקי דרבי אליעזר פרק (ל"ז) [ל"ח] ובריש פרק חלק (סנהדרין צ"א א') שהתרעם כנען ומצרים ובני ישמעאל ובני קטורה ולא זכו בדין.
